Automated

Transactions on
Shabbos

For technical information regarding

use of this document, press ctrl and
click here
 Automated Transactions on Shabbos
I. Introduction- In today's times, many entrepreneurs are confronted with
situations of an automated aspect of their business and whether it can be
operational on Shabbos:
a. A website that has a commercial element to it.
b. An ATM machine.
c. An ebay auction that ends on Shabbos.
II. Halachic Discussion
a. Is this similar to a Shabbos clock in that as long as nobody is performing
any specific action on Shabbos it is not a problem? {}
i. R. Akiva Eger- You can't set up a transaction before Shabbos that
will go into effect on Shabbos. {}
ii. R. Shlomo Zalman Pradkin- There is no difference between a
transaction and any other form of automation. {}
iii. This discussion seems to be rooted in the sugya of whether one can
perform a pidyon haben on Shabbos.
1. Rivash-three reason why you can't perform a pidyon haben
on Shabbos. {}
a. It is similar to a transaction.
b. It is similar to paying off a debt on Shabbos.
c. The money is muktzeh.
2. Terumas HaDeshen {}- What about setting up the pidyon
haben before Shabbos and have it go into effect on
Shabbos? There are two problems with this:
a. When would you recite the berachos?
b. When would you make the seudah?
3. Terumas HaDeshen's ruling seems clear that the transaction
itself is not a problem and that one can set up a transaction
before Shabbos that will be completed on Shabbos. The
only problem with doing this for a pidyon haben is that
there is a question when to recite the berachos or eat the
seudah.
4. R. Moshe Feinstein- Terumas HaDeshen's ruling does not
prove that one can set up a transaction before Shabbos that
will come to fruition on Shabbos. {}
a. What is the main reason why you can't perform the
pidyon haben on Shabbos itself?
i. Shach follows the first reason of Rivash that
the problem is that it is similar to a
transaction. {}
ii. Magen Avraham follows the second reason
that it is because of paying off a loan on
Shabbos. {}
b. Analysis of the two reasons:
i. Rashi states that there are two concerns with
transactions on Shabbos: {}
 1. It is a violation of Mimtzo
Cheftzecha- the prohibition of
dealing in business activities on
Shabbos
2. There is a gezeirah that one may
write something down
ii. Accordingly, pidyon haben should not
present a problem of paying off a loan on
Shabbos
1. There is nothing to write down or
erase
2. The prohibition of mimtzo
cheftzecha does not apply to a d'var
mitzvah {}.
iii. This is why the Terumas HaDeshen himself
sees the main problem with performing a
pidyon haben on Shabbos as a problem that
it is similar to a transaction.
iv. Nevertheless, pidyon haben is not an actual
transaction, rather it is meant to look like a
transaction. Therefore, if you set it up in
advance, there is no problem from the
perspective of transactions on Shabbos.
v. If pidyon haben were an actual transaction,
it would be a problem, even if you set it
before Shabbos.
5. Kesav Sofer also shows that there is no proof from
Terumas HaDeshen (Kesav Sofer is R. Akiva Eger's
grandson). {}
a. There is a machlokes between Rashi and Rabbeinu
Tam whether transactions are permissible for the
purpose of fulfilling a mitzvah that otherwise could
not be fulfilled. {}
i. According to Rabbeinu Tam, there is
certainly no problem to perform a pidyon
haben on Shabbos
ii. According to Rashi you cannot perform a
pidyon haben on Shabbos
1. The problem is that it may lead to
writing
2. There is no problem of mimtzo
cheftzecha b/c for a d'var mitzvah
there is no mimtzo cheftzecha
iii. Terumas HaDeshen is following Rashi's
opinion
 1. The only problem vis-à-vis the
transaction is to perform the pidyon
haben on Shabbos
2. If you perform it on Friday, there is
no concern that you are not going to
write anything down on Shabbos b/c
the activity itself took place on
Friday
iv. The problem with setting up a transaction
that will come to fruition on Shabbos is
mimtzo cheftzecha. This is not a problem if
it's a d'var mitzvah but it is a problem if it's a
regular transaction.
6. R. Tzvi P. Frank offers a different resolution {}
a. He posits that if one sets up a transaction on Friday
that goes into effect on Shabbos, the only violation
is on the buyer because the seller's main
participation is in the actual transaction and the
seller's is in the result.
b. Regarding transactions where there is no real buyer,
there is no problem to set up such a transaction.
c. Therefore, regarding pidyon haben, where there is
no real buyer, it is permissible to set up a
transaction before Shabbos that will go into effect
on Shabbos. However, an ordinary transaction is a
problem because the buyer violates the prohibition
of transacting on Shabbos.
d. It would seem that according to R. Frank, if the
buyer is not Jewish and has no prohibition of
transacting on Shabbos, it would be permissible to
set up a transaction that comes to fruition on
Shabbos.
b. Summary
i. The issue of setting up a transaction that will come to fruition on
Shabbos seems to be a dispute. between Terumas HaDeshen and R.
Akiva Eger
ii. R. Moshe Feinstein, Kesav Sofer and R. Tzvi P. Frank show that
there is no dispute and both agree that it is prohibited.
iii. According to R. Frank, it would be permissible to set up such a
transaction if the buyer is not Jewish. According to R. Feinstein
and Kesav Sofer it would be prohibited.
iv. R. Pradkin maintains that it is permissible.
v. According to R. Akiva Eger, one must still ask: what is the
difference between a transaction which is prohibited and a timer to
perform melacha which is permissible?
 1. Avnei Nezer- When a transaction comes to fruition on
Shabbos, the individual involved in the transaction is part
of the transaction. When a melacha occurs by itself on
Shabbos, the individual who set it up is removed from the
melacha. {}
a. He illustrates this with the hypothetical case of
someone who set up a transaction and died before
the transaction came to fruition. In that case, the
transaction would be null and void. If a person set
up a timer to perform melacha on Shabbos and then
died, the melacha will still happen.
2. R. Hershel Schachter- There are certain rabbinic violations
which you can violate passively. This is one of those
violations. The concern is that you may write something
down even if no action was taken on Shabbos to encourage
that action. {}
III. Practical Applications
a. Vending Machines
i. Non-electric vending machines became popular in the later 19th
century. A few decades later, we find responsa literature about
whether it is permissible to own a machine that will be operable on
Shabbos
ii. Ostensibly, this question should be contingent on the dispute
between R. Akiva Eger and R. Pradkin. According to R. Akiva
Eger you cannot be passively involved in a transaction on Shabbos.
According to R. Pradkin you can.
1. R. Shimon Greenwald- even R. Akiva Eger will agree that
it is permissible to own a vending machine. He only
prohibited a transaction that you set up to come to fruition
on Shabbos. If you have no awareness that the transaction
is taking place it is not prohibited. {}
2. R. Naftali Bombach- Even those who disagree will prohibit
owning a vending machine. They only permitted setting up
the transaction before Shabbos to come to fruition
automatically on Shabbos. With a vending machine, the
entire transaction takes place on Shabbos. {}
3. R. Ya'akov Breisch- The main leniency for permitting
owning a vending machine is that the non-Jew has the
option to buy the merchandise whenever he wants. If he
buys it all before Shabbos or after Shabbos it makes no
difference to the owner. {}
a. As such, it depends on what type of vending
machine is being used. If the machine is selling or
servicing something finite and the machine will not
be replenished on Shabbos it is not a problem.
[Some examples include a soda machine or an ATM
 machine.] If the machine is selling a service and is
available 24/7 no matter how much use there is, the
Jew benefits from the increased volume on
Shabbos. [Some examples include a video game
machine or an internet kiosk.]
4. As a matter of practical Halacha, many poskim follow the
opinion of R. Greenwald:
a. Minchas Yitzchak- The machine should not be on
Jewish property and the owner should specify that
he does not want to acquire the money until after
Shabbos. {}
b. Shemiras Shabbos Kehilchasa 29:28, also accepts
R. Greenwald's position if the machine is in a place
where majority of the buyers will be non-Jewish.
i. Cites R. Shlomo Zalman Auerbach that
there is no problem of s'char Shabbos
because the money goes for payment of the
merchandise. {}
b. E-Commerce
i. Owning a website that sells merchandise
1. If one is lenient regarding vending machines, the same
leniencies should apply here.
2. There are further leniencies for websites.
a. The vendor has the option to choose when he wants
to charge the customer's credit card. If the vendor
places a hold on the money without authorizing the
charge, there is no sale on Shabbos.
b. If the website is selling merchandise (as opposed to
services), the buyer is not buying a specific item.
Rather he is placing a hold on one of the items in
the inventory. There certainly is no sale on
Shabbos.
c. In most cases, the credit card company will not
actually deduct until business hours. This will help
for Shabbos, but not Yom Tov.
i. Note- If you have a Paypal account with a
Paypal debit card, the funds will be available
to the debit card immediately upon
authorization from the buyer. The most
problematic situation with e-commerce is
when you are selling services (e.g. software
or customer support) and the method of
payment is Paypal. Even in this scenario, it
is no worse than the case of the vending
machine.
ii. EBay bids that end on Shabbos
 1. Background information- When you bid on an item, EBay
will display the minimum necessary to win the auction and
then increase it as necessary. For example if you bid $10
on an item and the highest bid is currently $4, EBay will
place your bid at $4.05. If someone bids $5, EBay will up
your bid automatically to $5.05. This will inevitably
happen on Shabbos.
2. Maharam Schick discusses a case of an auction whose rules
are exactly the same as EBay's and is lenient to place the
bid before on Shabbos even though the auction is finalized
on Shabbos. He permits it on the basis that the final bid is
already submitted before Shabbos and the fact that the final
number is revealed on Shabbos is insignificant. {}
iii. Automated Stock Transactions
1. NYSE- Still uses actual brokers. Even if you use an online
service, there is a broker who executes the trade.
a. R. Moshe Feinstein- If an order is filled on Yom
Tov (the market is closed on Shabbos) it is a
violation of Amira L'Akum. {}
2. If one can trade in a totally automated fashion
a. Selling would be similar to a vending machine (i.e.
you list the price that want to sell it for and the
buyers buys it from you)
b. Buying would be much more of a question
i. There is no precedent to allow a purchase on
Shabbos without your knowledge.
ii. According to R. Frank, it is more
problematic when you are the buyer.
‫עוד שאלת‪ :‬מהו לפדות את הבן בשבת ‪ ...‬תשובה‬
‫נראה שהוא אסור ואע"פ שבהפרשת תרומות לא‬
‫אסרו אלא משום דדמי למתקן התם הוא מפני‬
‫שאין צריך אלא להפריש ואינו צריך להקנות‬
‫ולתת לכהן מיד אבל בפדיון הבן שמקנה לו‬
‫הסלעים בפדיון בנו זה ודאי דמי למקח וממכר ‪...‬‬
‫ועוד אפילו לא יהיה אלא שפורע חובו‪ ,‬גם זה‬
‫אסור ביו"ט אין צריך לומר בשבת ‪ ...‬ועוד שאם‬
‫הפדיון הוא בסלעים טבועים העומדות לקנות בהם‬
‫אסור לטלטלם בשבת ואם נותן לכהן בעד החמש‬
‫סלעים דבר הראוי לטלטלו בשבת הרי זה מקח‬
‫וממכר גמור מלבד פדיון עצמו שהרי הוא חייב‬
‫לתת לכהן חמש סלעים‪ ,‬וזה נותן לו אותו דבר‬
‫בחמש סלעים‪.‬‬
‫מכר לו בע"ש במעכשיו בתנאי שיעשה כך וכך‪.‬‬
‫‪ .5‬שו"ת תרומת הדשן א‪:‬רסט‬
‫שאלה‪ :‬יום ל"א של בן בכור שבאותו יום פודין‬
‫אותו אם חל בשבת היאך יעשו‪ ,‬צריכים להמתין‬
‫בפדיון עד אחד בשבת או אם יש תקנה שיהא נפדה‬
‫בשבת‪ .‬תשובה‪ :‬יראה דאין למצוא תקנה שיהא‬
‫נפדה בשבת‪ ,‬ואע"ג דיכול לפדות בכלי כסף או‬
‫בשאר שוה כסף ה' סלעים בדבר שמותר לטלטל‬
‫בשבת‪ ,‬דאין צריך לפדות דווקא במעות‪ ,‬ואפי' אם‬
‫היה בא לפדותו במעות היה תקנה בדבר‪ ,‬כגון‬
‫שיתן לכהן המעות בע"ש כדי שיהא פדוי בהן‬
‫לאחד בשבת ‪ ...‬ובאידך גוונא נמי שיתן המעות‬
‫לכהן בע"ש כדמבואר לעיל‪ ,‬גם בזה יש גמגום‬
‫דהיאך יעשה עם הברכות שצריך לברך וגם עם‬
‫הסעודה שרגילין לעשות בשעת הפדיון‪.‬‬
‫‪ .1‬גמ' שבת יח‪.‬‬
‫תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה‬
‫ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר‬
‫תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל היום כולו‬
‫ומניחין גפרית תחת הכלים ומתגפרין והולכין כל‬
‫השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין‬
‫ואיספלנית על גבי מכה ומתרפאת והולכת כל היום‬
‫כולו‪.‬‬
‫‪ .2‬שו"ת רבי עקיבא איגר א‪:‬קנט‬
‫על ספיקתו בביטול הגט קודם שנתקיים התנאי אם‬
‫אסור משום שבות‪ .‬וכן במה דקיי"ל אין קונין‬
‫בשבת‪ .‬אם מכר לו חפץ בע"ש במשיכה או בכסף‪.‬‬
‫ואמר תקנה לך למחר‪ .‬דבשבת נגמר הקנין‪ .‬וכן‬
‫אם מותר לקיים התנאי במעשה בשבת‪ .‬שעי"ז‬
‫נתקיים הקנין למפרע בע"ש‪ ,‬די"ל דבשניהם‬
‫מותר‪ ,‬דבראשון אינו עושה מעשה בשבת אלא‬
‫דמעצמו נגמר דשרי‪ .‬וכן בשני אף דעושה מעשה‬
‫מ"מ הוי רק קיום התנאי‪ .‬אבל המכר נגמר למפרע‬
‫בשבת‪ .‬או דבשניהם אסור‪ .‬בא' משום גמר הקנין‬
‫בשבת‪ .‬ובשני משום דמעשה קיום התנאי גורם‬
‫לגמור הקנין‪ ,‬או בא' מותר ובב' אסור‪ .‬או בהיפוך‪.‬‬
‫ע"כ תוכן דבריו ‪ ...‬תרווייהו נפשט דבין בתנאי‬
‫ובין באומר שיחול בשבת הוי שבות‪.‬‬
‫‪ .3‬שו"ת תורת חסד או"ח ס' יג‬

‫‪ .6‬ש"ך יורה דעה שה‪:‬יב‬

‫אין פודין אותו בשבת ‪ -‬משום דהוי כמקח וממכר‬
‫ומטעם זה גם בי"ט אין פודין אותו וכן הוא‬
‫בתשובת הריב"ש סי' קנ"ז‪.‬‬

‫‪ .7‬מגן אברהם שז‪:‬טו‬

‫ז"ל הריב"ש אסור לפדות הבן דלא יהא אלא פורע‬
‫חובו שאסור‪.‬‬

‫‪ .8‬רש"י ביצה לז‪ .‬ד"ה משום מקח וממכר‬

‫דלמקח וממכר דמו שמוציא מרשותו לקשות‬
‫הקדש ומקח וממכר אסור מן המקרא דכתיב‬
‫ממצוא חפצך ודבר דבר אי נמי מקח וממכר אתי‬
‫לידי כתיבה שטרי מכירה‪.‬‬

‫‪ .4‬שו"ת הריב"ש ס' קנו‬

‫איסור שבות דמו"מ‪ ,‬אלא דמ"מ חילוק יש בדבר‪,‬‬ ‫‪ .9‬שבת קיג‪.‬‬
‫דהיכא דכל הקנין מתחלה ועד סוף נעשה ונגמר‬ ‫ממצוא חפצך חפציך אסורין חפצי שמים מותרין‪.‬‬
‫בשבת‪ ,‬בכה"ג יש איסור שבות על המקנה ועל‬
‫הקונה שניהם שקולים הם לעבור על שבות זה‪,‬‬ ‫אגרות משה או"ח ג‪:‬מד‬ ‫‪.10‬‬
‫משא"כ כשהקנין נעשה בע"ש ע"מ שיחול בשבת‪,‬‬
‫יש לדון דאין איסור שבות אלא על הקונה דלגבי‬
‫המקנה לא יגרע מכל מלאכה דאורייתא שמותר‬
‫לעשותה מע"ש אע"פ שהמלאכה הולכת ונגמרת‬
‫ביום השבת‪ ,‬דעיקר איסורא של המקנה הוא‬
‫מעשה הקנין והמעשה נעשה בחול‪ ,‬אבל איסור‬
‫שבות של הקונה הוא עצם הזכיה והקנין‪ ,‬ולכן אף‬
‫כשהקנין נעשה בחול מכל מקום איסורו במקומו‬
‫עומד‪ ,‬שהרי כל זכייתו וקניינו הוא בשבת‪ .‬ולפ"ז‬
‫נאמר‪ ,‬דגם אלה האוסרים להקנות בע"ש ע"מ‬
‫שיחול הקנין בשבת לא אמרו אלא משום דהקונה‬
‫עביד איסורא בזכייתו ביום השבת‪ ,‬ונמצא דלא‬
‫אסרו אלא במו"מ ובמתנה ובקדושין‪ ,‬משא"כ‬
‫בהקדש ובהפרשת תרו"מ‪ ,‬נהי דהושוו בשבות‬ ‫כתב סופר או"ח ס' מו‬ ‫‪.11‬‬
‫דמו"מ‪ ,‬ז"א אלא במקדיש ובמפריש תרומה ביום‬
‫השבת עצמו‪ ,‬אבל במקדיש ובמפריש תרו"מ‬
‫מע"ש שיחול בשבת דלא יצויר בכה"ג איסור‬
‫שבות מצד הזוכה‪ ,‬אין כאן איסור כלל דמצד‬
‫המקדיש ל"ש איסור שבות שהוא עשה וגמר כל‬
‫מעשה ההקדש שמצדו בע"ש וממילא הוא דחל‬
‫בשבת‪.‬‬

‫אבני נזר או"ח ס' נא‬ ‫‪.14‬‬

‫‪ .12‬תוס' ביצה לו‪ :‬ד"ה והא מצוה‬

‫פ"ה וה"ל למחשבינהו בהדי אינך דסיפא ממצוה‬
‫ומשני לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה ולכך אינו‬
‫מצוה כל כך דומיא דהני דסיפא ולפי זה יכול‬
‫להיות דגם בדליכא דעדיף מיניה אסור וכן פירש‬
‫נמי גבי לא מקדשין הא מצוה קא עביד כו' ומשני‬
‫דאית ליה אשה ובנים משמע אפילו אין לו אשה‬
‫ובנים מ"מ אסור ‪ ...‬ור"ת פי' דהא מצוה קא עביד‬
‫ואמאי גזרו כו' ומשני לא צריכא דאית ליה אשה‬
‫ובנים אבל אם אין לו אשה ובנים מותר לקדש‬
‫דמצוה קא עביד‪.‬‬

‫‪ .13‬שו"ת הר צבי או"ח ס' קכו‬

‫ולע"ד נראה לתקן בחדא מחתא שיהיו דברי‬
‫מהר"י מברונא ודברי רע"א קיימים‪ .‬דבאמת גם‬
‫במקנה מע"ש ע"מ שיחול הקנין בשבת נמי איכא‬
 ‫ארץ הצבי ס' ו‬ ‫‪.15‬‬
‫חלקת יעקב או"ח ס' סז‬ ‫‪.18‬‬

‫שו"ת מהרש"ג ב‪:‬קיז‬ ‫‪.16‬‬

‫‪ .19‬שו"ת מנחת יצחק ג‪:‬לד‬

‫הנה כבר איתמר ד"ז בתשובת האחרונים‪ ,‬כמו‬
‫שהבאתי בספרי )ח"א סי' נ"ו( מס' שערים‬
‫מצוינים בהלכה )סי' פ' אות ל"ב( בשם שו"ת‬
‫גבעת הלבונה )או"ח סי' כ"ח(‪ ,‬דיש בזה משום‬
‫איסור מקח וממכר‪ ,‬בין על הלוקח‪ ,‬כגון שיש לו‬
‫כבר המטבע בידו בשוגג‪ ,‬דדינא הוא שמותר לו‬
‫להניחה במקום שירצה‪ ,‬מ"מ אסור להשליך‬
‫המטבע לתוכה‪ ,‬ובין על המוכר‪ ,‬דיש איסור‬
‫לישראל להניחה ברחוב העיר ‪ ...‬אבל בנוגע לבעל‬
‫האוטומט‪ ,‬הרי הובא בס' שערים מצ"ב שם משו"ת‬
‫מהרש"ג )סי' קי"ז(‪ ,‬שכתב להתיר‪ ,‬אם הכלי הנ"ל‬
‫עומדת ברה"ר‪ ,‬והלוקח אינו נכנס לרשות הישראל‬ ‫שו"ת גבעת הלבונה או"ח ס' כח‬ ‫‪.17‬‬
‫‪ ...‬והנה אין לי הספרים הנ"ל לעיין בדבריהם‪ ,‬אכן‬
‫הרי חזינן דיש למי שרוצה בהתירא‪ ,‬על מי לסמוך‪,‬‬
‫אמנם לענ"ד נראה למאן דמתיר‪ ,‬שיתנה באופן‬
‫דלהלן‪ ,‬דנחזי אנן‪ ,‬דלכאורה יש שני טעמים‬
‫לאיסור‪ ,‬א' משום החפץ שמקנה להקונה‪ ,‬דהוי כמו‬
‫שמקנה קודם שבת למי שיזכה בזה ע"י השלכת‬
‫המטבע‪ ,‬ואם יהי' זה בשבת‪ ,‬אז יחול הקנין בשבת‪,‬‬
‫והב' מטעם המעות שקונה בעל הכלי בשבת‬
‫כנ"ל ‪ ...‬והנה בנוגע לחשש הא' ‪ ...‬הרי יש עצה‬
‫בנדון דידן‪ ,‬שיאמר בפי' קודם שבת‪ ,‬שמי שיבוא‬
‫אגרות משה או"ח ג‪:‬מד‬ ‫‪.22‬‬ ‫לידו החפץ מהכלי בשבת‪ ,‬יחול הקנין עוד מקודם‬
‫שבת ‪ ...‬ומה שנוגע להחשש הב' מטעם המעות‬
‫שקונה בעל הכלי בשבת כנ"ל ‪ ...‬יש עצה גם‬
‫בנד"ד‪ ,‬דעדיף מהנ"ל‪ ,‬דל"ה רק משום חצר ולא‬
‫ידו‪ ,‬לומר בפירוש קודם שבת‪ ,‬שאינו רוצה לקנות‬
‫המעות‪ ,‬עד מוצאי שבת‪ ,‬ושוב אין בזה משום‬
‫איסור מקח וממכר‪.‬‬

‫‪ .20‬שמירת שבת כהלכתה פרק כט הע' ע‬

‫ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם‬
‫עבור המיצרכים‪.‬‬

‫שו"ת מהר"ם שי"ק או"ח ס' קלא‬ ‫‪.21‬‬